אדם מן השורה תופס בשכלו את המקובל כאדם בדרגה רוחנית שהיא לא מובנת לו. כמישהו עם זקן ופאות המדבר בשפה לא מובנת, לעיתים כמישהו חשוך והזוי שנתקע אי שם בנבכי ההיסטוריה ולא התקדם עם האנושות לעת הזו. את הסטיגמה, במלוא עוצמתה, ראינו בדמותו של הבאבא-בובה דמות סאטירית שנולדה במלחמת המפרץ ע"י היוצרים המופלאים של התוכנית הנהדרת "זהו זה". המבוגרים שבינינו זוכרים את הדמות הזו המצחיקה הזו, הלבושה בגלביה, שמצדי רקתה משתלשלות פאות, היוצרת הקשרים מוזרים של מספרים ואותיות מתוך גימטריה הזויה. דמות המברברת בשפה לא מובנת תוך התנדנדות וניגון קולי מצחיק. אמנם זו דמות מוקצנת, כאופייני לדמויות בתוכניות סאטירה, אך היא מצביעה על תפיסה של מושג "המקובל" בעיני ציבור נרחב.
אז כן, בעבר מקובלים היו דתיים, אבל איזה יהודי לא היה דתי בעבר? היהודים נבדלו מיתר הגויים בארצות שבהן חיו בלבושם, במנהגיהם, בבית תפילתם וכמותם גם המקובלים. וכן, בעבר הקבלה עדיין לא הייתה אמורה להיות מונגשת לכולם, אז המקובלים כתבו בשפה מוצפנת, בקודים המובנים רק למקובלים אחרים את כל מה שגילו, או בשפת הקבלה כל מה שהשיגו. וכן, אז בעבר היו כל מיני מגבלות על לומדי קבלה כמו גיל ומצב משפחתי.
כיום, הגענו לדור שכבר מוכן לקבל את חכמת הקבלה לקרבו, אנחנו נמצאים בדור האחרון, דהיינו הדור שצריך להגיע לגמר תיקון, דור שכולם צריכים להצטופף תחת אוהלה של הקבלה, לכן כל האיסורים בטלים. לכן גם קם לנו מקובל גדול 'בעל הסולם' שמו, שבכתביו הנגיש את חכמת הקבלה לאנשים מן השורה. בנו ממשיכו, הרב"ש, פישט עוד את השפה כדי שתהיה נגישה אף יותר. תלמידו של הרב"ש, הד"ר הרב לייטמן, מלמד היום המוני תלמידים בכל רחבי העולם איך ליישם את חכמת הקבלה ולהגיע למדרגת מקובלים.
מאז בעל הסולם, המקובלים לקחו על עצמם לחשוף את חכמת הקבלה ולהפיצה ברוב עם. הד"ר הרב לייטמן ותלמידיו הרבים מאוד מבינים שכדי לזרז את תיקון העולם שהוא התיקון האחרון, עליהם לשקוד ולעמול מצד אחד על התפתחותם כמקובלים, ומצד שני לעסוק ערב והשכם בהפצת חכמת הקבלה לכל מי שירצה – בלשון הקבלה למי שמתעוררת בו הנקודה שבלב ומתחיל את דרכו הרוחנית בנבכי חכמת הקבלה.