רוחניות היא מושג חמקמק ומבלבל.
פעם חשבתי שרוחניות מתקשרת לכל התחום הנקרא ניו אייג', העולם החדש. המודעות לעצמך, גילוי הייעוד, הכרת נפשנו ועוד. קראתי המון ספרים וחשבתי שאני מאד מתקדמת בדעותיי ומכירה את נבכי נשמתי. בכלל כל נושא חקר ההתנהגות של בני האדם מאד עניינה אותי, וזה בשילוב עם ספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה, הייתי בטוחה שאני לגמרי רוחנית ומבינה מה שאני אומרת.
יצא לי לדבר עם מישהו על הנושא ופתאום הוא אומר לי, כל זה לא רוחניות, רוחניות זה משהו אחר לחלוטין. המשפט הזה טלטל אותי וגרם להרבה מחשבות שהובילו לחיפוש של מה זה רוחניות באמת. כל ההכנה שעשיתי לפני הדבר האמיתי הייתה מאוד חשובה, ואז נחשפתי לרוחניות. היום אני מבינה שכל החיפוש הארוך אחר הדבר האמיתי הכין את ליבי להרגשה המיוחדת של מה זה רוחניות ולמרות שאני עוד לא יכולה לומר שטעמתי ממש את טעמה המלא, אני כן יכולה לומר שרוחניות זה לא מה שחשבתי פעם ולו רק מהסיבה שכל הפילוסופיה וכל החומר שקיים על הניו אייג' לכוד בתוך התפיסה החושית שלנו, דרך חמשת החושים של ראיה, טעם, מישוש, ריח ושמיעה. אלה החושים שבהם אנו קולטים את עולמנו הגשמי ועם חושים אלו אנו קובעים, בודקים, מעריכים ודרכם אנו קולטים וחווים את עולמנו.
את העולם הרוחני לא ניתן לקלוט בחושים הגשמיים. כדי לקלוט את העולם הרוחני אנו זקוקים לחושים רוחניים שאותם רוחשים לא בלימודים הרגילים אלא בלימוד שמפתח את אותו החוש הרוחני, בלימוד הקבלה. עוד דבר מדהים שלמדתי, שכדי להרגיש רוחניות לא צריך למות, לחזור אחרי המוות או כל מיני תיאוריות שהתנפצו בזו אחרי זו. את העולם הרוחני אנו מגלים כאן בעולם הזה בעודנו חיים כאן בחיינו הרגילים. הרוחניות, כמו כל דבר שרוצים למדוד או להרגיש, צריכה להשוואת צורה כדי להתגלות. כמו שכשאנחנו רוצים לשמוע משהו ברדיו אנו צריכים לכוון לגל המסוים שמשדר את אותה תכנית, אם נרצה להרגיש רוחניות צריכים לכוון את עצמנו לתדר הנכון, זה מה שנקרא השוואת צורה. בעולם הרוחני אין תדרים וגלים כמו בעולם הגשמי אלא השתוות וריחוק המחשבות, הכוונות שלנו, כי את הרוחניות מודדים בכוונות.