בשנים האחרונות צצו לא מעט פתרונות בעולם הרפואה, כאלו המאפשרים להתגבר על קשיים שבעבר הלא רק המדע התקשה לפתור. אחד מאותן פתרונות שהגיעו אל חיינו בשנים האחרונות, הוא לא אחר מאשר שתלים קצרים. אך ראשית נעשה סדר, החלפה של שן חולה בשתל חדש היא פעולה די נפוצה בישראל וכמות המטופלים שעוברים הליך שכזה בשנה, עומדת על קרוב ל150 אלף בני אדם! מספר בכלל לא מבוטל ובהתחשב בכך שלא מעט מהמטופלים מגיעים עם מחלות רקע שונות, החלפה של שן בשתל הופכת למורכבת יותר. ובדיוק לכאן מגיעים השתלים הקצרים שבתקופה האחרונה הופכים ליותר ויותר פופולריים בקרב המטופלים והרופאים.
איך זה עובד, שתל קצר
שתלים "רגילים" נחשבים לארוכים כאשר הדגם הקצר מבניהם אורכו עד 10 מ"מ, צורתו של השתל בצורת "מברגה" ודומה יותר ל"דיבל" הנתפס בקיר. הטכניקה בה מוברגים שתלים קצרים, היא בדומה לבורג המוחדר אל הקיר ואמור להתקבע במקומו אלא שבכל הקשור להחלפה של שן בשתל רגיל, יתבקש המטופל להמתין לתקופה שבין חצי שנה עד שנה עד לכדי החלמה מלאה של ההשתלה. שתלים קצרים להבדיל מהשתלים הרגילים, אינם מתבססים בלסת דרך "הברגה" אלא דרך הדבקה כאשר צורתו של השתל הקצר מתאפיינת בשטח פנים רחב ובכך לפזר את העומס בזמן הלעיסה. עוד הבדל מהותי במיוחד בשתלים הקצרים, הוא זמן ההחלמה והטיפול שכן בשימוש בשתל קצר אין צורך להמתין עד להתקבעות של השתל בלסת וישנה אופציה להרכיב את הכתר כבר באותו היום.
שתלים קצרים, למי מתאים?
אם בעבר מטופלים עם מחלות רקע היו חוששים להגיע אל הרופא, כיום השתלים הקצרים מאפשרים להם מינימום של תופעות לוואי ובעיקר טיפול כירורגי ופולשני. בין אם המטופל סובל ממחסור בסידן, בעיות לבביות ואפילו סכרת גבוהה הגורמת לקושי באיחוי פצעים פנימיים וחיצוניים. עם השתלים הקצרים יכולים כיום גם מטופלים בעלי בעיות רפואיות להנות מההליך, אך מעל לכל השתלים הקצרים יכולים להתאים לכל מי שסובל ממחסור בעצם שן בין אם תהיה בלסת העליונה או התחתונה.