חכמת החיבור ברוח הקבלה מעלה כערך מרכזי בחיי החברה והכלכלה את הקשר המיטיב והיחס הטוב בין בני האדם, וזאת מתוך ראיה אינטגראלית – הדגשת ההשלמה בין חלקים שונים במערכת אחת. ארגון יצרני שייפתח מודעות אינטגראלית יבין שיש לשתף גם את הצרכנים או נציגיהם בכל ההחלטות המתקבלות בארגון. הצרכנים, כמו הספקים, מהווים חלק מהארגון בהגדרתו הרחבה. עיצוב המוצר או השירות יעשו תוך כדי שיתוף פעולה פעיל ומלא של הצרכנים ולא תוך "ניחוש" מלומד באשר לנחיצותו של המוצר ושיווקו בדרך שתנסה לשכנע בנחיצותו. הארגון האינטגראלי ייצר מוצרים נחוצים המעוצבים על פי חסרונותיהם ורצונותיהם של הצרכנים ותוך כדי התחשבות מקסימלית בצרכיהם.
ציבור הצרכנים ימצא סיפוק והנאה לא רק ברכישת המוצר עצמו אך גם בחוויית ההתקשרות החיובית בינו לבין היצרן. כך למשל, רואים כבר היום, שהצרכנים מחפשים יותר חוויות, יותר קשר בין אנשים. הצרכנות החומרית הופכת יותר ויותר לצרכנות רגשית: הצרכן מוכן לשלם על יחס טוב שהוענק לו, על העלאת מצב רוחו, על החום והשמחה שקיבל אגב הרכישה, על האמון שהוא יכול לרכוש. זו הסיבה לכך שהיצרן כבר עתה שם דגש רב יותר על חווית הקנייה. הרצון הצרכני משתנה מהנאה מהמוצר עצמו למקור חדש של תענוג, כך שהבטחת "חוויית קניה" מהנה מהווה מרכיב חשוב בשיווק המוצר או השירות.
עולם הצרכנות האינטגראלי העתידי ייצור מערכת אחת של הנאה ליצרנים ולצרכנים, מערכת אינטגרלית, שלהבדיל ממערכת אנלוגית, אין בה התחלה ואין בה סוף: ההנאה של הצרכן תהיה ההנאה של היצרן, ואף בכיוון הזרימה ההפוך, ההנאה של היצרן תהא ההנאה של הצרכן. ואין מדובר בהנאה שמקורה בתגמול הכספי בלבד.
בסביבה כזו לא יהיה עוד ניגוד אינטרסים מובנה בין היצרן לצרכן: הרווח של היצרן לא יהיה בכך שהצליח לנצל את הצרכן. היצרן יהנה מסיפוק צרכיו של הצרכן מעט כמו שאמא נהנית מסיפוק צרכיו של תינוקה. מעבר לצריכת המוצר עצמו נוצר קשר בין הצרכן ליצרן וככל שקשר זה יהיה חיובי יותר בדרך סיפוק המוצר או השירות כך יצליח יותר היצרן לשווק את מוצרו. הערך המוסף של המוצר או השירות יהיה בסופו של דבר איכות הקשר והתקשורת בין היצרן לצרכן.